גירושין

הרב יניב חניאזשבטתשעב31/01/2012
שאלה:
אני אישה דתית ונשואה לאדם חילוני. בכוונתו לשנות את מינו מגבר לאישה. בעקבות זאת אנחנו רוצים להתגרש. האם זה נכון שברבנות לא יגרשו אותנו? אם כן, מאיזה שלב של התהליך שלו לא ניתן להתגרש (קבלת טיפול הורמונלי/ ניתוח תחתון/ שינוי המין במשרד הפנים)? כ"כ האם מותר לנו להמשיך לגור באותו בית אחרי הגירושין כאשר יש תמיד בבית ילדים ואני לא טובלת במקווה וגם אנחנו ישנים בחדרים נפרדים?
תשובה:
הייתי צריך להתייעץ עם דיין לפני שעניתי על השאלה הזו. התשובה היא שאין היום פוסק שמכיר בניתוחים הללו כשינוי מין אמיתי, ממילא זה אומר שהוא יוכל לתת גט בבית דין גם אחרי שינוי המין (למרות שמעשית, כמובן, רצוי לזרז זאת ככל הניתן).יש איסור של חכמים לגבי מגורים משותפים, או אפילו באותה שכונה של גרושים, באותו בית זה ודאי אסור, וכיוון שכבר פרטנו שעל פי ההלכה הוא מוגדר וישאר מוגדר כגבר, ממילא אסור לכם לגור ביחד בכל תנאי.
תשובות נוספות בנושא-
למה לנצח..
התשובה היותר פשוטה לשאלה היא שדברים אלו נאמרים מנקודת המבט של האדם. כמו שיש בתנ"ך תיאורים רבים ש"מאנישים" את הקב"ה... כמו שמזכירים לעיתים את יד השם וכדומה...
כך הדברים והמילים הללו מתארים תחושה של האדם- אנחנו מרגישים שזה נצח. ואולי, אכן, מנקודת מבט אנושית, זה נצח. הסבל הלא נגמר, החורבנות, הביזיונות וכדומה... הופכים את זה לנצח.
יש לכך גם מקורות בתורה עצמה... כלומר לדוגמא הביטוי שעבד נרצע עובד ל"עולם". זה לא הכי מדוייק. הוא עובד עד היובל... אבל מבחינת האמירה, התחושה, הרצון, זה לעולם.
כמו שבני ישראל היו בפועל במצריים פחות מארבע מאות שנה... אבל מבחינת קושי השיעבוד, הסבל, וכדומה... זה היה 400 שנה. ועוד.
כך שהתץושבה הראשונה היא שאנו מדברים על התחושה שלנו... והתחושה שלנו, של הנביאים, היא שמדובר בנצח. והעובדה שמבחינת הקב"ה מדובר ביום או יומיים, לא משנה את עוצמת הסבל.
הנקודה השניה היא שהאדם הוא בר חלוף... ומנקודת מבט של מי שמת, שחולף, שסובל בשביל העתיד... הגאולה לא באה כשהוא מת (כמובן שזה יתוקן בתחיית המתים, אבל נניח לזה כרגע). חכמים מדגישים שרק שלושה נקראו אבות, ויש רבים שמפרשים שהכוונה היא שהאבות הם כאלה שחיו רק בשביל העתיד. ולא חשו בכלל את ההווה. ולכן, למי שסובל עכשיו את חורבן, ורק בעוד 2000 שנה יבוא מזור לסבלו... אז מבחינתו זה נצח.
כמובן, בסופו של דבר אמור לבוא מצב של אודך השם כי אנפת בי". אבל ליחידים, שמתו בדרך (כמטפורה), זה נצח.
הנקודה השלישית אולי יותר קשה להסברה, אבל במחינה מסויימת הסבל הוא אכן נצח עד התיקון. יש בתורה הפנימית ש"אם ההתחלה טובה, והסוף טוב", ממילא האמצע גם טוב. לומדים את , בין היתר, מכך ששומע, נתחרש ואחר כך חזר לשמוע, נחשב פיקח לכל אורך הדרך מבחינה הלכתית בנקודות מסויימות.
אז לפי זה, כל עוד לא בא הטוב הסופי, הסבל הוא אין סופי. כשיבוא הטוב, כל האמצע ישתנה... אבל כל עוד הוא לא בא. הסבל הוא נצחי. ונשכחנו לנצח.
התשובה היותר פשוטה לשאלה היא שדברים אלו נאמרים מנקודת המבט של האדם. כמו שיש בתנ"ך תיאורים רבים ש"מאנישים" את הקב"ה... כמו שמזכירים לעיתים את יד השם וכדומה...
כך הדברים והמילים הללו מתארים תחושה של האדם- אנחנו מרגישים שזה נצח. ואולי, אכן, מנקודת מבט אנושית, זה נצח. הסבל הלא נגמר, החורבנות, הביזיונות וכדומה... הופכים את זה לנצח.
יש לכך גם מקורות בתורה עצמה... כלומר לדוגמא הביטוי שעבד נרצע עובד ל"עולם". זה לא הכי מדוייק. הוא עובד עד היובל... אבל מבחינת האמירה, התחושה, הרצון, זה לעולם.
כמו שבני ישראל היו בפועל במצריים פחות מארבע מאות שנה... אבל מבחינת קושי השיעבוד, הסבל, וכדומה... זה היה 400 שנה. ועוד.
כך שהתץושבה הראשונה היא שאנו מדברים על התחושה שלנו... והתחושה שלנו, של הנביאים, היא שמדובר בנצח. והעובדה שמבחינת הקב"ה מדובר ביום או יומיים, לא משנה את עוצמת הסבל.
הנקודה השניה היא שהאדם הוא בר חלוף... ומנקודת מבט של מי שמת, שחולף, שסובל בשביל העתיד... הגאולה לא באה כשהוא מת (כמובן שזה יתוקן בתחיית המתים, אבל נניח לזה כרגע). חכמים מדגישים שרק שלושה נקראו אבות, ויש רבים שמפרשים שהכוונה היא שהאבות הם כאלה שחיו רק בשביל העתיד. ולא חשו בכלל את ההווה. ולכן, למי שסובל עכשיו את חורבן, ורק בעוד 2000 שנה יבוא מזור לסבלו... אז מבחינתו זה נצח.
כמובן, בסופו של דבר אמור לבוא מצב של אודך השם כי אנפת בי". אבל ליחידים, שמתו בדרך (כמטפורה), זה נצח.
הנקודה השלישית אולי יותר קשה להסברה, אבל במחינה מסויימת הסבל הוא אכן נצח עד התיקון. יש בתורה הפנימית ש"אם ההתחלה טובה, והסוף טוב", ממילא האמצע גם טוב. לומדים את , בין היתר, מכך ששומע, נתחרש ואחר כך חזר לשמוע, נחשב פיקח לכל אורך הדרך מבחינה הלכתית בנקודות מסויימות.
אז לפי זה, כל עוד לא בא הטוב הסופי, הסבל הוא אין סופי. כשיבוא הטוב, כל האמצע ישתנה... אבל כל עוד הוא לא בא. הסבל הוא נצחי. ונשכחנו לנצח.
שאלה כללית בנושא כשפים
יש בזה כמה שיטות, ישנן שיטות שלפיהן כל מיני "ניחושים" אסורים בגלל כישוף. לדוגמא, השולחן ערוך מביא שמי שמקפיד שלא להוציא כסף במוצאי שבת, זה מדרכי האמורי ולכן זה אסור משום כישוף או ניחוש. הרעיון הוא שאסור להאמין שדברים שנובעים, כאילו, מכוחות רוחניים שליליים ולפעול על פי האמונה הזו. עד היום ישנם רבים שחיים ככה, מנחשים לפי כל מיני סימנים וכדומה וזה יהיה אסור משום מנחש, מכשף או איסורים דומים.
יש בזה כמה שיטות, ישנן שיטות שלפיהן כל מיני "ניחושים" אסורים בגלל כישוף. לדוגמא, השולחן ערוך מביא שמי שמקפיד שלא להוציא כסף במוצאי שבת, זה מדרכי האמורי ולכן זה אסור משום כישוף או ניחוש. הרעיון הוא שאסור להאמין שדברים שנובעים, כאילו, מכוחות רוחניים שליליים ולפעול על פי האמונה הזו. עד היום ישנם רבים שחיים ככה, מנחשים לפי כל מיני סימנים וכדומה וזה יהיה אסור משום מנחש, מכשף או איסורים דומים.
צומת דרכים
ההנחה הטמונה בשאלה שלך היא שכדי להיכנס להריון חייבים לדעת בוודאות שיש לך עבודה. זו אינה הנחה נכונה. כמובן שצריך לדאוג לעתיד הכלכלי של הילד וברור שלא נכנסים להרפתקאות כלכליות לא ברורות, אולם הנושא הכלכלי הוא מטבעו נזיל, לא ניתן לתכנון ולחיזוי. כלומר- נניח שיש לך עבודה מצויינת ותכנסי להריון ואחרי שבוע יקרה משהו ויפטרו אותך מעבודה, מישהו יכול לחזות את זה? ואם פתאום יהיה לך טיפול שיניים בעשרת אלפים שקלים, אז מה יקרה עם ההריון?
כלומר- ענייני כסף הם לא ממש השיקול בשאלה של הריון או לא, אנחנו מאמינים שהכלכלה באה משמיים ולא לפי תכנון האדם. האדם, כמובן, צריך לעשות השתדלות, אבל ענייני ממון ועושר ועוני נגזרים משמיים. אנחנו לא באמת יכולים לתכנן ולדעת מתי ואיך ללדת. מי יודע מה ילד יום בענייני כסף?
ולכן, כל עוד את מרגישה שכרגע המצב טוב ויש סיכוי סביר לרווחה, צריך להיכנס להריון כל עוד אפשר. אף אחד לא מבטיח לנו שמחר יהיה אפשר ואני מכיר לא מעט מקרים שאנשים תכננו וחשבו וניתחו, וכאשר הם רצו את ההריון- הוא לא בא. מקרה אחד אני מכיר ממש מקרוב...
אז, אם את עכשיו מובטלת וקשה לך כלכלית מאוד, תעשי את שיקוליך, אולם אם כרגע יש משהו, ואת לא צופה רעב, צריך להיכנס להריון מהר, כי מי יבטיח מה יהיה מחר... ואם בכל זאת יפטרו אותך או תעזבי, אז בטוח שתוכלי למצוא משהו אחר די מהר...
ההנחה הטמונה בשאלה שלך היא שכדי להיכנס להריון חייבים לדעת בוודאות שיש לך עבודה. זו אינה הנחה נכונה. כמובן שצריך לדאוג לעתיד הכלכלי של הילד וברור שלא נכנסים להרפתקאות כלכליות לא ברורות, אולם הנושא הכלכלי הוא מטבעו נזיל, לא ניתן לתכנון ולחיזוי. כלומר- נניח שיש לך עבודה מצויינת ותכנסי להריון ואחרי שבוע יקרה משהו ויפטרו אותך מעבודה, מישהו יכול לחזות את זה? ואם פתאום יהיה לך טיפול שיניים בעשרת אלפים שקלים, אז מה יקרה עם ההריון?
כלומר- ענייני כסף הם לא ממש השיקול בשאלה של הריון או לא, אנחנו מאמינים שהכלכלה באה משמיים ולא לפי תכנון האדם. האדם, כמובן, צריך לעשות השתדלות, אבל ענייני ממון ועושר ועוני נגזרים משמיים. אנחנו לא באמת יכולים לתכנן ולדעת מתי ואיך ללדת. מי יודע מה ילד יום בענייני כסף?
ולכן, כל עוד את מרגישה שכרגע המצב טוב ויש סיכוי סביר לרווחה, צריך להיכנס להריון כל עוד אפשר. אף אחד לא מבטיח לנו שמחר יהיה אפשר ואני מכיר לא מעט מקרים שאנשים תכננו וחשבו וניתחו, וכאשר הם רצו את ההריון- הוא לא בא. מקרה אחד אני מכיר ממש מקרוב...
אז, אם את עכשיו מובטלת וקשה לך כלכלית מאוד, תעשי את שיקוליך, אולם אם כרגע יש משהו, ואת לא צופה רעב, צריך להיכנס להריון מהר, כי מי יבטיח מה יהיה מחר... ואם בכל זאת יפטרו אותך או תעזבי, אז בטוח שתוכלי למצוא משהו אחר די מהר...
אמירת תהילים
1. כיום מותר, פעם נהגו לא לקרוא, כיום רובם הגדול נוהגים לקרוא. 2. כן, בכל שעות היממה. 3. אחרי ברכת התורה מותר.
1. כיום מותר, פעם נהגו לא לקרוא, כיום רובם הגדול נוהגים לקרוא. 2. כן, בכל שעות היממה. 3. אחרי ברכת התורה מותר.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הלכה
מוצרים








